בעשייה

תבנית נוף אדם 


ניצן כהן ודלית שרון

החיים המודרנים בסביבה אורבנית ישראלית חושפים את העין שלנו ל"מתקפה" ויזואלית בלתי פוסקת –צורות, דימויים, ארכיטקטורה אקלקטית ומתח בלתי פוסק בין המרחב הפרטי לציבורי.
גם האוזן נחשפת לרעש שפורץ מהתחום הפרטי לציבורי ובחזרה – צלילי מכשירים שבוקעים מתוך הבתים, רעשי רקע של התנהלות אורבנית ישראלית טיפוסית, שיחות פלאפון פרטיות בקול רם, שלטים ומודעות בגדלים שונים ועוד.
האם מוגדרים בתרבות שלנו קודים אסטתיים ? עד כמה אנחנו מודעים לבליל הרעשים והעומס הויזואלי שמקיף ומציף אותנו ? איך אלה משפיעים על חיי היומיום שלנו ועל דפוסי ההתנהגות האישיים והקולקטיביים שלנו ? מהן ההשלכות האסתטיות והמוסריות של אותו בליל על חיינו ?
שאלות אלו ועוד רבות אחרות יעמדו במוקד "תבנית נוף אדם", עבודה של ניצן כהן ודלית שרון,

"תבנית נוף אדם" הינה שילוב של מיצב וידאו ועבודת פרפורמנס. העבודה תיבנה לאורך תהליך ארוך של איסוף וליקוט טקסטים מהרחוב, תרחישים והתרחשויות אנושיים, ראיונות אישיים עם תושבי המקום, הקלטות של צלילים ורחשים, צילומי טקסטורות ארכיטקטניות מהמקום, צילומי וידאו של הנוף האנושי של המקום.
אלו יהוו חומרי הגלם של העבודה שתיצור באמצעות וידאו ופרפורמנס תמונת ראי של המקום – הצילומים שצולמו יהוו את הבסיס לעבודת הוידאו. הטקסטים שנאספו משיחות הרחוב, השלטים והראיונות האישיים יהוו את הבסיס לעבודת פרפורמנס אותה יבצעו שחקנים בשיתוף קבוצה שתוכשר מתושבי המקום.
היצירה בדומה לתהליך העבודה עליה, מציעה חוויית שיטוט במרחבי המקום – הגיאוגרפיים, הורבאליים, והצורניים.
תמונת הראי של השכונה תאפשר לנו, הצופים, חוויית שיטוט במרחבי המקום - הצצה קרובה וחדשה בדברים היומיומיים שתושבי המקום רגילים כביכול לראות החל מהבניינים והמבנים המוכרים ועד לטקסטים ושיחות שנשמעים ברחוב. ההזרה הזאת מאפשרת לצופה שמתגורר במקום, מבט חדש, רחב, מקיף ומעמיק יותר על סביבת מגוריו ועל עצמו.
העבודה תשקף איפיונים מרכזיים של השכונה כיום, נקודת התבוננות אל העבר ואפשרות למבט חדש אל העתיד.